בדירי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

פסק דין

1.לפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח במקרה של אובדן כושר עבודה על פי פוליסת ביטוח מנהלים מספר 1107232-9 (להלן: "הפוליסה") שהנפיקה הנתבעת לתובע. על פי הפוליסה סכום הביטוח הוא 80% מהשכר, הפרמיה החודשית היא 262 ₪ ותקופת ההמתנה היא שלושה חודשים. (נספח 4 לתצהיר התובע). התנאים הכלליים לאובדן כושר עבודה (נספח 162, ונספח 5 לתצהיר התובע) קובעים כדלקמן:

א. "המבוטח יחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה אם יתקיימו במצטבר שלושת התנאים להלן לתקופה העולה על תקופת ההמתנה כנקוב בפוליסה:

1.עקב מחלה או תאונה (להלן: "מקרה הביטוח") נשלל ממנו, בשיעור של 75% לפחות הכושר להמשיך במקצוע שבו עסק כמפורט בהצעת הביטוח עד לקרות מקרה הביטוח...

2.איננו עוסק בעבודה כלשהי או בעיסוק כלשהו תמורת שכר או תגמול או רווח או טובת הנאה כלשהי...

3.איננו מקבל ממעבידו או מקופה כלשהי דמי מחלה על פי דין או הסכם כלשהו.

.

.

.

ד.החברה תשלם למבוטח פיצויים חודשיים החל מתום תקופת ההמתנה וכל עוד נמשך אי הכושר המוחלט ולכל המאוחר עד תום תוקפו של נספח זה...

ה.משך התקופה שבה יבוצעו תשלומי הפיצוי החודשי ישוחרר בעל הפוליסה מתשלום הפרמיות הנקובות בדף פרטי הביטוח שזמן פרעונן חל בתוך אותה תקופה..."

2.התובע יליד 2.5.76. עבד כטרקטוריסט ומפעיל ציוד מכני כבד בחברה של הוריו. ביום 22.8.06 נפגע בתאונת דרכים, עת נהג על שופל. התאונה גם הוכרה כתאונת עבודה. (להלן: "התאונה").

3.לאחר שהתובע זנח את טענתו לתגמולי ביטוח מכוח נכותו (פרוטו' מיום 3.6.12 עמ' 14 ש' 30) נותרו לדיון שתי שאלות שבמחלוקת: האחת, עיסוקו של התובע עובר לתאונה והשנייה תקופת אי הכושר של התובע.

עיסוקו של התובע עובר לתאונה

4.התובע העיד כי בשנת 1998 החל לעבוד כטרקטוריסט ומפעיל ציוד כבד בחברה של הוריו עמוס ודבורה בדירי, המנהלים עסק לעבודות עפר. על כך גם חזר בחקירתו הנגדית (עמ' 11 ש' 31-33). בהצעת הביטוח עליה חתם נרשם כי מקצועו: "טרקטוריסט מפעיל ציוד כבד", עיסוק בפועל: "כנ"ל" (נספח 2 לתצהיר התובע).

5.לטענת הנתבעת יש לדחות את גרסתו המאוחרת של התובע ולהעדיף את דבריו ודברי אמו אשר נמסרו ביום 5.3.03 במסגרת חקירתו במל"ל, מהם עולה שעיקר עיסוקו היה ניהול אדמיניסטרטיבי של העסק (נ/5 עמ' 1 ש' 5, עמ' 2 ש'8-14, נ/6, ש' 17-18). לכך יש להוסיף את דברי התובע כי כבר בשנת 2004 ניהל משא ומתן עם לקוחות העסק בנוגע לערבויות להבטחת תשלום בגין עבודות (פרוט' מיום 3.6.12 עמ' 13 ש' 14-15).

6.ההלכה היא שיש ליתן משקל ראייתי נכבד לגרסה עובדתית אשר ניתנת סמוך לאירוע, אז מטבע הדברים זכרונו של אדם חד ומהימן יותר (ע"פ 421/71 מימרן נ' מדינת ישראל כו (1), 281, 287, ע"א (ת"א 3013/99 פרץ נ' פרץ, מ (4) 781, ע"א (ת"א) 2109/00 פרנקו נ' אררט תקדין מחוזי 2003 (2) 686). במקרה דנן עיון בנ/5 ו-נ/6 איננו מוביל למסקנה שעיקר עיסוקו של התובע היה אדמיניסטרטיבי. ההיפך הוא הנכון; התובע ואמו העידו בפני חוקר המל"ל שהתובע נהג על טרקטור עובר לתאונה. (נ/5 ש' 5, נ/6 ש' 18). זאת ועוד; עיסוקו של התובע נרשם בהצעת הביטוח ובהתאם להצהרתו הנפיקה לו הנתבעת פוליסה. הנתבעת נטלה סיכון שהתובע לא יהיה כשיר לעסוק בעבודה המפורטת בהצעת הביטוח וכנגד סיכון זה גבתה פרמיות. העובדה שהתובע עסק גם בעניינים מינהליים בעסק, איננה הופכת את עיקר עיסוקו לעבודה מינהלית ופוטרת את הנתבעת מחבותה על פי הפוליסה.

נוכח האמור לעיל אני קובעת שעיקר עיסוקו של התובע היה כמפורט בהצעת הביטוח "טרקטוריסט מפעיל ציוד כבד".

אובדן כושר עבודה

7.על פי עדותו של התובע בעקבות התאונה אושרה לו חופשת מחלה מיום 23.8.06 עד 31.10.07, אך כבר בתחילת אוקטובר 2007 חזר לעבודה חלקית. התובע צירף את תעודות המחלה לתצהירו (נספחים 31-66) ובתמיכה להן צירף את חוות דעתו הרפואית של ד"ר אלי שטיינברג מיום 16.6.10 (להלן: "שטיינברג"), לפיה הוא שהה באי כושר מלא שנה וחודשיים ואי כושר חלקי חודשיים נוספים. בחקירתו הנגדית שטיינברג העיד שתקופת אי הכושר נקבעה על סמך התיעוד הרפואי שעמד בפניו וסוג עבודתו של התובע. (פרוטו' מיום 3.6.12 עמ' 16 שו' 4-5,9).